הידרופוניקה
כללי קניות

מה בריא יותר – תוצרי גידול הידרו או תוצרי הגידול המסורתי?

מחלות לב, סוכרת, השמנת יתר, תת תזונה, סוגים מסוימים של סרטן – כל המחלות והתופעות האלו יכולות להיות תוצר של העדר גישה למזון בריא או צריכה לא מודעת של  מזון לא בריא. בעיית איכות המזון עולה יותר ויותר לסדר היום הציבורי בשנים האחרונות, ועם העלייה במודעות לבעיה זו עולה בהתאמה המודעות לשיטות גידול אלטרנטיביות לשיטת הגידול המסורתית בקרקע, ובראש – גידול הידרו.

אנחנו הופכים למודעים יותר ורוצים לדעת מה אנחנו מכניסים לתוך הגוף שלנו. אנחנו רוצים לרכוש מזון בריא ונטול כימיקליים ומעדיפים מזון בריא, אורגני ובר-קיימא. אך האם מזון שגודל בשיטה ההידרופונית בריא יותר מזה שגודל באדמה?

על מחקרים שהשוו בין גידול מסורתי לבין גידול הידרו

נתחיל בהסתייגות מתבקשת. זה אתגר מדעי לא קטן לחקור איזו שיטה טובה יותר – המסורתית או זו ההידרופונית. מאחר ושיטות הגידול עצמן מאוד שונות ומשתנות גם בתוך עצמן. חקלאים מסורתיים, חקלאי הקרקע, חשופים לתנודות ביחס לתנאי הסביבה, מזג האוויר וטמפרטורה, כמות אור, לחות, דשנים ובריאות הקרקע ואלו משפיעים על הביוכימיה של הצמח. התוצרים של חקלאי קרקע בחווה א' יכול להיות שונה מהותית מהתוצר של חקלאי קרקע בחווה ב', בין אם הם שכנים ובין אם הם מרוחקים. וכך גם אצל החקלאים ההידרופוניים. נכון, בגידול הידרו יש שליטה בכלל התנאים הסביבתיים, אך גם כאן אין ערובה שהתנאים של חקלאי הידרופוני ג' יהיו זהים לאלו של חקלאי הידרופוני ד'.

אכן, קשה מאוד לבחון איזה שיטה בריאה וטובה יותר, ובכל זאת יש לא מעט חוקרים שמנסים לחקור את שתי השיטות ולהשוות את התוצרת החקלאית של השתיים, קרי: לחקור את המזון שמגיע אלינו לצלחת.

אחד מהם הוא החוקר טרפטץ (Treftz) שערך המחקר השוואתי בין שתי השיטות ואלו הן התוצאות שהוא קיבל בסיום המחקר שלו. טרפטץ בדק ומצא כי יש יותר מרכיבים אנטי אוקסידנטים, ויטמין C וויטמין E בתותים שגודלו בשיטה ההידרופונית. אולם, מנגד הוא מצא שמרכיבים אלו היו גבוהים יותר בפטל שגודל בשיטה המסורתית.

חוקר אחר, בוכאנאן (Buchanan) חקר אף הוא את הנושא בשנת 2013 וגם לו היו ממצאים מעניינים. ממצאיו הראו כי חסה שגודלה הידרופונית הכילה יותר ויטמין C מחסה שגודלה בקרקע.

אך מה שמשותף למחקרים אלו ולעוד מחקרים נוספים שנערכו הוא שפירות שגודלו בקרקע הכילו רמות גבוהות יותר של סוכר (פרוקטוז וגלוקוזה) מפירות שגודלו בשיטת הידרו. וזה כמובן פחות בריא לנו.

אך אין די במחקרים אלו כדי לסגור את הנושא. יש צורך בעוד מחקרים רבים נוספים שיבחנו בדיוק את הסוגיה החשובה הזו.

למעשה, ההיגיון הבריא גם אומר שיש יתרונות בריאותיים לתוצרת המגיעה מגידולי הידרו. כך למשל, אם יש אפשרות לשימוש במערכת סירקולטיבית סגורה של מים כפי שקורה בהידרופוניקה ואפילו באקוופוניקה (השיטה עם הדגים) אזי יש להן יתרונות. מאחר וניתן לבצע מניפולציות בכימיה של המים ולהגדיל את היתרונות הבריאותיים הביולוגים האקטיביים של הצמחים. מניפולציות שעוזרות לנו לגדל סופר-פוד.