בריאות הנפש
בית ומשפחה בריאות

יונג והלא-מודע הקולקטיבי – דפנה שם טוב

התיאוריה המרכזית של קארל יונג התפתחה לאחר המשבר שהתנהל בינו לבין פרויד, לאחר מלחמת העולם הראשונה. יונג ניסה לגשר על פערים שנראים בלתי-ניתנים לגישור: בין מערב ומזרח, בין מדע לדת ובין רציונליות למיסטיקה כדרך להבין את מעמקי הנפש

מאת דפנה שם טוב

עקרון שימור האנרגיה:

בהתבסס על דבריו של פרויד, יונג תאר כי כמות האנרגיה הנפשית של האדם נשארת קבועה, כאשר השינוי היחיד הוא באזור בו האנרגיה מושקעת. למשל, מתבגר שמוריד את ההשקעה במשפחה ומעלה את השקעתו בחברים.

במונחים של רמת המודעות – יונג תאר כי ישנו מעבר של אנרגיה בין מערכים נפשיים כגון מודע ולא מודע .לדוגמה, בזמן אירוע מאיים האנרגיה עשויה להיות מושקעת בהדחקת החוויה הקשה, ולאחר מכן תושקע בניתוח ועיבוד האירוע.

עקרון האיזון (principle of entropy):

ע"פ יונג, האנרגיה תמיד שואפת להגיע למצב של איזון. כלומר, ברגע שהנפש מוטה לכיוון מסוים, החומר שבו לא מושקעת אנרגיה יבקש פיצוי. למשל, לאחר שאנו מושקעים בעבודה אנו מאוד רוצים לבלות עם הילדים. מתח באישיות נוצר כאשר יש חוסר איזון בין ערכים שונים כך שהערך החלש מנסה לקחת אנרגיה מהערך החזק. נחוש זאת בצורת מחנק, אי-נחת, שעמום וכו'.

ככל שהנפש של האדם היא חד-צדדית יותר, כך האדם ירגיש יותר לחץ ומתח לפתח את החלקים המוזנחים של האישיות שלו. דוגמה לכך יכולה להיות אדם מופנם שרוצה לדעת ליצור קשרים בקלילות וחווה בעקבות זאת תסכול.

כפי שניתן להבין מדבריו של יונג, החד-צדדיות היא לאו דווקא בפעילות אלא בעיקר בתכונות. הנפש שואפת לאיזון. מאחורי השאיפה לאיזון שוכנת השאיפה לתת ביטוי לכל חלקי הנפש בצורה סבירה. זוהי למעשה שאיפה לשלמות – לתת ביטוי לכל השאיפות.

המבנה הטופוגרפי של הנפש ע"פ יונג:
לא מודע קולקטיבי.
לא מודע אישי (כולל בתוכו את הסמוך למודע הפרוידיאני).
מודעות.

הלא מודע הקולקטיבי:

ה-DNA הנפשי. הגנטיקה המשותפת (במונחים נפשיים) לכל בני-האדם. המוכנויות שאנו מגיעים איתן לעולם. כל המוכנויות שהתפתחו לאורך האבולוציה במטרה להתמודד עם בעיות המשותפות למין האנושי משחר האנושות (evolutionary predispositions). למשל: ידע המועבר מדור לדור.
לפי יונג איננו נולדים כטבולה ראסה, אלא עם כוח שמכין אותנו לפגוש מצבים מסוימים במציאות. כך, הלא מודע הקולקטיבי מכין אותנו לפגוש אירועים בעולם ודוחף אותנו להגיב בצורה מסוימת לעולם.

יונג קרא למוכנויות אלו Archetypes (ארכטיפים). המוכנות הזו פועלת בתוכנו מרגע הלידה ועד המוות. למשל, אם התקשרות היא מוכנות קולקטיבית שמכינה אותנו לחפש סימני קרבה בעת מצוקה, אותה מוכנות תבוא לידי ביטוי בכל שלבי החיים ללא קשר להיסטוריה האישית של האדם, ללא קשר לדמות ההתקשרות שהוא פגש בה. כך, הלא מודע הקולקטיבי הוא המחסן של הכוח היצירתי והפוטנציאל ההתפתחותי: כל מה שאנו יכולים להיות ושעדיין לא מומש.

תפיסתו של יונג את הלא מודע מייצרת:

ראייה אופטימית: בנפש החולה ביותר יש אזור אוטונומי שבו קיימת חוכמת הדור והפוטנציאל להסתגלות ובריאות שעדיין לא מומש. זאת מכיוון שהארכיטיפ הוא קולקטיבי ולא שייך רק לאותו אדם.
ראייה זהירה: בנפש המסתגלת והמוסרית ביותר יש אזור אוטונומי ולא מודע שבו קיים הפוטנציאל ההרסני והרע ביותר שעדיין לא מומש.

דפנה שם טוב – לגבש את יכולת הוויסות