דשן אורגני
בריאות כללי קניות

היזהרו משימוש מופרז בדשנים עשירים בחנקן

מינון נכון של דשנים הוא נושא חשוב מאוד בחקלאות מסורתית וביתר שאת בחקלאות בת-קיימא, זאת מאחר ויש קשר ישיר בין דשן לאיכות הסביבה. לפי מומחים רבים ככל שנמעט להשתמש בדשנים כך נוכל להפחית את ההשפעות השליליות שלהם על הסביבה ועל בריאותו של האדם.

אם ניקח לדוגמה ירקות ירוקים כגון חסה אז הם ממילא מכילים רמות גבוהות חנקן ואם הם יקבלו מינונים גבוהים נוספים של חנקן גם דרך הדשן, הרי שהם יכולים להפוך באחת למאכלים שמהווים סכנה ברורה ומידית לאדם שאוכל אותם. יותר מדי חנקן, אפוא, קשור לפתולוגיות ומחלות שונות בקרב בני האדם ויש חשיבות למינון הדשנים בחקלאות. על פי הסוכנות להגנת הסביבה האמריקאי (EPA) יש רמה מסוימת של חנקן ליום שאדם יכול לצרוך, מעבר לכמות הזו זה פשוט מסוכן.

מינון נכון של חנקן בדשן, זה שם המשחק בחקלאות

שלא תטעו, חנקן הוא מרכיב חשוב והוא אף הכרחי כאשר מגדלים צמחים. ולמרות שיש ברוב הקרקעות ריכוז של כ-5% חנקן בלבד, זה הוא הרכיב העיקרי שנספג על ידי מרבית הצמחים. השימוש בדשנים הינו חלק אינטגראלי משגרת יומו של החקלאי, יהא זה חקלאי אורגני או חקלאי שמשתמש בדשנים כימיים. הצמחים זקוקים לדשן כדי לקבל את כל הרכיבים החיוניים להם. אם ניקח לדוגמה דשנים אורגניים, אז לאחר הדישון מתחיל תהליך איטי של מינרליזציה, החנקן משתחרר לאיטו ואז נספג בצמחים ובקרקע. אך עם זאת איכות ושיעור המינרליזציה הינו תלוי לא רק בדשן עצמו כי אם גם תלוי במיקרואורגניזמים שבקרקע, במאפיינים הייחודיים של הקרקע, כמות מים, שיטת הניהול החקלאית, טמפרטורה ואפילו סוג הדשן האורגני.

דשן אורגני

מרגע שמדשנים את השדה הדשן והחנקן שהוא מכיל בתוכו מתחיל להיספג בעזרת חמצן בצמחים. עודף של חנקן יביא לאי ספיגה של כולו על ידי שורשי הצמחים או אז שאריות החנקן נספגות בקרקע ונותרות שם. וכאשר יש כמות מופרזת של חנקן בקרקע מתחילות בעיות סביבתיות כגון: גשם חומצי, אפקט החממה, איטרופיקציה, זיהום מי תהום וכן סכנה לבני אדם.

הפתרון: שילוב בין דשנים וביו-סטימולנטים

כפי שציינו, צמחים לא יכולים לגדול בלי חנקן ולכן אי אפשר שלא להשתמש בדשנים, אך חשוב לבקר ולפקח על שיעור החנקן שהצמח והקרקע סופגים.
אחת הדרכים הטובות ביותר לצמצום כמויות החנקן היא שילוב בין דשנים לבין ביו-סטימולנטים (=מזרזי גדילה).

מדוע ביו-סטימולנטים?

מכמה סיבות:

ביו-סטימולנטים מצמצמים את השימוש בדשנים, מאחר והם גורמים לניצול אפקטיבי יותר של חומרי ההזנה.

ביו-סטימולנטים קולטים ומווסתים מובילי חנקה בתוך השורשים וכן מווסתים את קליטת החנקן.

הם מגבירים את הפוטוסינתיזה, את חילוף החומרים הטבעי וכן מסייעים בספיגת החנקן.

ביו-סטימולנטים עשויים מחומרים טבעיים בלבד (אצות למשל), הם אינם רעילים לסביבה או לאדם והם משמרים את הגיוון הביולוגי.

ביו-סטימולנטים לא תורמים רק לחוסנו של צמח, רקמותיו ושורשיו כי אם גם לפוריות הקרקע.

מאיצי גדילה משפרים את עמידות הצמחים בתנאי עקה.

לסיכום, נראה שפיתוח אסטרטגית דישון המשלבת ביו-סטימולנטים היא הכרחית עבור כל חקלאי, קל וחומר כאשר מדובר בגידולי אוכל המיועדים לבני האדם. יש להקפיד על שימוש הולם ונכון בדשנים ומאיצי גדליה ולפקח בקנאות על שיעור החנקן הן ביבולים והן בקרקע.